המצב הכלכלי שראינו בחודשים האחרונים - הירידות בשווקים והאינפלציה שמרימה ראש - מעלים אפשרות להיווצרות תרחיש כלכלי חריג וקשה יחסית לניהול, המכונה סטגפלציה.

סטגפלציה הינו מצב כלכלי יוצא דופן, הנוצר משילוב בין אינפלציה ומיתון, שאת השפעותיו ראינו בעולם בתחילת שנות ה-70. על מנת להבין לעומק כיצד נוצרת סטגפלציה, יש להבין קודם כיצד פועלים המנגנונים המנסים להילחם בעליית האינפלציה בשוקי ההון ברחבי העולם.

אחד מערוצי הטוויטר הלוהטים בחודשים האחרונים הוא הערוץ המכונה "פיטורים בהייטק - דיווחים אנונימיים/רשמיים", ערוץ המביא מידע בזמן אמת על חברות הייטק ישראליות המפטרות עובדים. ואכן, חודש יולי השנה הסתיים עם כ- 1,800 מפוטרים ב-25 חברות, זאת על פי דיווחים רשמיים בלבד. כבר בשבוע הראשון באוגוסט ראינו מעל 300 מפוטרים, רובם מגל הפיטורים השני בחברת הקריפטו "צלסיוס", הנמצאת בהליכי חדלות פירעון.^[1]

החציון הראשון של 2022  יצר סערה כלכלית עצומה: כולנו חווינו את תוצאות המלחמה בין רוסיה ואוקראינה ואת "הקורונה הכלכלית" שהתבטאה בבעיות בשרשראות האספקה ברחבי העולם. בנוסף, חווינו את תוצאות ההרחבה הכמותית האין סופית שהתחוללה בעולם בעשור האחרון. כל אלו התבטאו בעליית האינפלציה ובעליות ריבית  בארץ ובעולם והובילו לחצי שנה מהקשות שידע שוק ההון.

לראשונה מאז 2018, בחודש מאי, 2022  העלה בנק ישראל את הריבית במשק ב-0.4%, לאחר שבאפריל ביצע העלאה נוספת של 0.25%. ההעלאה בוצעה בניסיון להתמודד עם האינפלציה שהגיעה כבר לשיעור שנתי של  4% (ואולי אף תגיע ל 5%). ההפתעה שגרם צעד זה הייתה לא מעצם העלאת הריבית, אלא משיעור ההעלאה שהיה גבוה מהצפוי - 0.4% ולא 0.2% בלבד.

כמעט 20% בשנה אחת - זה היה קצב עליית מחירי הדיור בישראל בשנה האחרונה ונדמה שהטרוף בשוק הנדל"ן רק הולך וגובר. המדיניות הממשלתית, הדוגלת בהמשך תכנית ההגרלות לזוגות צעירים, אינה מצליחה להרגיע את השוק ואף מדגישה את אחת הבעיות הקשות ביותר בניהול המדיניות בשוק הדיור: הביקוש לדירות כיום אינו רק במטרה שישמשו למגורים אלא גם אמצעי לגיוון תיק ההשקעות. פתרון בעיית הדיור יכול להימצא בעיקר בעזרת מדיניות עומק בעניין ההיצע, אך זו תוכל להביא לתוצאות רק בעוד מספר שנים. מאמר זה יסקור את המדיניות הקיימת בתחום כיום, מהם הפתרונות האפשריים ומהן נקודות התורפה במדיניות הנוכחית.